נו... אז כבר השגתם מתכון מושלם לסופגניות חנוכה? יופי! בואו נדבר רגע על שמן הטיגון שלכם...
כולנו מכירים את השמן המזוכך (תירס, חמניות, סויה, קנולה ועוד), אבל רובנו לא באמת יודעים מה אנחנו צורכים. הפוסט הזה יעשה לכם קצת סדר ובעיקר ישפוך אור על מהם שמנים מזוככים.
כשאנחנו רואים בסופר את התווית שמן מזוכך אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו רוכשים מוצר נקי שעשוי לתרום לבריאותנו, אך לצערי זהו שם מטעה מאד (ואולי בכוונה). לפני שאספר לכם איך מכינים שמן מזוכך, בואו ניזכר איך אבות אבותינו הכינו שמן (ממש כמו זה שהיה בנס הכד הקטן בבית המקדש). בטח יצא לכם לבקר באתרים ארכיאולוגים שבהם היו בתי בד עתיקים ולשמוע הסברים איך נטחנו הזיתים בין אבני הריחיים שסחטו את השמן מהזיתים. זהו פחות או יותר התהליך שמתבצע כיום בבתי בד מודרניים להכנת שמן זית, רק שהמכשור כיום הוא יותר משוכלל כמובן. שמן כזה נקרא שמן בכבישה קרה וישנה הקפדה על טמפרטורת עבודה של לא יותר מ- 40 מעלות על מנת לשמור את הערכים התזונתיים והאיכות של השמן. בשיטה הזו ניתן כיום להפיק שמנים מזרעים, אגוזים ופירות נוספים כגון: שקדים, חמניות, זרעי ענבים וכו', החיסרון בתהליך הכבישה הקרה הוא שזהו תהליך מאד יקר ולא יעיל מספיק לתעשייה (כסף וזה), כי הרבה שמן הולך לאיבוד ובנוסף לזה השמן שמתקבל הוא בעל חיי מדף מוגבלים יחסית.
מכיוון שכך, התעשייה המתייעלת (לעתים על חשבון הבריאות) המציאה שיטה יעילה הרבה יותר להפקת שמנים וכך הומצא השמן המזוכך. בשלב הראשון נטחנים הזרעים / אגוזים / פירות ומחוממים לטמפ' גבוהה מאד בנוכחות כימיקלים שמסייעים במיצוי המקסימלי של השמנים מתוך תאי הצמח. בטמפ' הזו השמן שמופק כבר הרוס לחלוטין – הוא מחומצן ומלא ברדיקלים חופשיים (העלולים לגרום לסרטן, הזדקנות התאים ועוד), ויש לו צבע, מרקם, ריח וטעם שאף אחד מאיתנו לא יעלה על דעתו לקרב אל גופו ובטח לא להכניס לפיו. אם ראיתם פעם שמן שרוף כך זה נראה – שחור, עכור, מסריח ואין מצב שאטעם אותו כדי להעיד.. אז כדי שנרצה בכל זאת לרכוש את השמן הזה מעבירים אותו תהליכים רבים של זיכוך שבמהלכם מוכנסים לשמן כימיקלים שונים על מנת לשפר את צבעו, ריחו, מרקמו וטעמו של השמן והכל כדי שהוא ייראה זך וטוב בעינינו. את כל התהליכים הללו, אגב, לא היה שום צורך לעשות אם היו שומרים על השיטה המסורתית. השמן המזוכך במקרה הטוב איבד את כל הרכיבים המזינים שהיו בו במקור כגון: נוגדי חמצון, ויטמינים שונים, אומגה 3 ועוד, ובמקרה הרע כתוצאה מהתהליכים שעבר מכיל חומרים רעילים כגון: רדיקלים חופשיים, אומגה 6 (שמפחיתה את האומגה 3 בגופנו) וייתכן שאף שיירים מהכימיקלים הרעילים שהוכנסו אליו במהלך הזיכוך.
שמן כזה מתאים לשימון צירים וחלקי מתכת, ואני ממש לא ממליצה לשמן בו את עורכם ובטח שלא להכניס אותו אל תוך גופכם אלא אם אתם רובוטים שעשויים ממתכת.. בדיוק מהסיבה הזו אני נמנעת מהשימוש בשמנים מזוככים ומשתמשת בשמנים בכבישה קרה בלבד גם במטבח הפרטי שלי וגם במוצרים שאני רוקחת.
אז במה לטגן? השמן הטוב ביותר לטיגון הוא שמן קוקוס, כי טמפ' החימצון שלו היא הגבוהה ביותר, אבל לא כולם מתחברים לטעם שלו בכל תבשיל. אז אם זה טיגון קל אפשר לטגן בשמן זית. טיגון עמוק – פשוט כדאי להימנע, אבל אם אתם ממש רוצים לטגן סופגניות – הכי טוב שתטגנו אותן בשמן קוקוס בכבישה קרה.
והנה לכם מתכון לסופגניות טבעוניות אפויות.
ובגלל שחברה אמרה לי שסופגניות טבעוניות אפויות זה בעצם לחמניות – תכינו לביבות. עזבו אתכם מטיגון בשמן עמוק ;)
ובהזדמנות הזו אני שמחה להזמין אתכם לסדנאות והסיור שאני מקיימת לחנוכה:
- סדנא להכנת סבון טבעי - 7.12.18, 9:00
- סיור להכרת צמחי המרפא המדבריים - 9.12.18, 10:30 (המחיר מסובסד בחסות עמותת תיירות ערד!)
- סדנא להכנת סבון טבעי - 9.12.18, 15:00
כאן תמצאו את המידע המלא.
חג שמח ומלא אור.
אוהבת, יונת